חשבון בנק משותף לאחר פטירה: מה לברר לפני שימוש בכספים?

מה מאפשרים תנאי החשבון לאחר הפטירה?

סעיף היוותרות בחיים נוגע להמשך פעילותו של בעל החשבון שנותר בחיים ביחסיו עם הבנק, אם הוסכם על התנאי והוא חל על החשבון במועד הפטירה. לפי סעיף 13א(א) לפקודת הבנקאות, התנאי עומד בתוקפו לאחר הפטירה לעניין היחסים שבין הבנק לבעלי החשבון. הוא אינו קובע מה חלקו של כל אדם בכספים.

אל תסתפקו בשאלה אם כל שותף היה רשאי לחתום לבדו. זכויות חתימה מסוג ״ביחד״ או ״ביחד ולחוד״ ותנאי היוותרות בחיים הן עניינים נפרדים. הוראה 434 של הפיקוח על הבנקים, סעיפים 8-11, עוסקת בבחירת השותפים בתנאי ובתיעוד הבחירה ושינוייה; הסבר בנק ישראל על חשבון עו״ש מפרט את ההבחנה בין סוגי זכויות החתימה. לכן יש לבדוק גם מסמכי הצטרפות ושינויים מאוחרים, ולא להסיק מזכות חתימה עצמאית בלבד שהתנאי נבחר.

לפי ההסבר של בנק ישראל על סעיף היוותרות בחיים, בהיעדר התנאי הבנק נדרש לצו ירושה או לצו קיום צוואה לפני שיאפשר לשותף שנותר בחיים פעילות בחשבון. זהו הסבר כללי על פעילות מכוח החשבון המשותף, ולא תשובה מראש לכל בקשה או פעולה מסוימת. כדאי לשאול את הבנק מה ניתן לעשות בחשבון במקרה הנדון ואילו מסמכים הוא דורש.

האם רישום כבעל חשבון קובע למי שייכת היתרה?

לא תמיד. בפסק הדין בתמ״ש 15788-01-15 ותמ״ש 66771-01-18, פסקאות 15-20, הובחנה פתיחת חשבון כמשותף מלכתחילה, שלגביה קיימת חזקה הניתנת לסתירה בדבר שיתוף, מצירוף אדם לחשבון קיים. צירוף מאוחר אינו מוכיח כשלעצמו מתנה במחצית הכספים; באותו מקרה נבחנו נסיבות הצירוף וראיות לכוונת בעל הכספים. אין להסיק מכך שכל צירוף מאוחר נעשה לנוחות בלבד.

כדי להבין מה עשוי להיות שנוי במחלוקת, בררו מתי נפתח החשבון, מתי צורף כל בעל חשבון ומה הייתה מטרת הצירוף לפי המסמכים והמידע שבידי המעורבים. בדקו גם אם האדם הרשום היה שותף בחשבון או מיופה כוח בלבד. דפי תנועות יכולים לסייע בזיהוי מקורות הפקדה ושימושים בכספים, אך מקור הפקדה יחיד או תדפיס לבדו אינם מחליפים בדיקה של כלל הנסיבות.

אילו מסמכים ושאלות כדאי לרכז לפני משיכה או חלוקה?

זוהי רשימת בירור מעשית, לא קביעה שכל מסמך יימסר לכל פונה או שחלה חובה משפטית לתעד בדרך מסוימת. בקשו מסמכים מהבנק בהתאם למעמדכם ולדרישותיו, והפרידו בין מידע שהתקבל לבין טענות שטרם נבדקו.

1. תנאי החשבון: בקשו לבדוק את הסכם פתיחת החשבון, מסמכי צירוף שותפים, זכויות החתימה, נוסח סעיף היוותרות בחיים אם קיים, ותיעוד בחירתו או שינויו. שאלו את הבנק מה הוא מאפשר לעשות כעת ומה נדרש לשם כך.
2. מצב הכספים: רכזו יתרות ליום הפטירה ומידע על פיקדונות או ניירות ערך המקושרים לחשבון, לצד תנועות מתקופה מתאימה לפני הפטירה ואחריה. סמנו הפקדות, משיכות וחיובים משמעותיים שנדרשים להם הסברים.
3. נסיבות השיתוף: בררו מי פתח את החשבון, מתי צורף שותף אם צורף, ומה ידוע על מטרת הצירוף ועל הסכמות בין בעלי החשבון.
4. מסמכי העיזבון: בדקו אם קיימים צוואה, צו ירושה או צו קיום צוואה, ומי מטפל בעיזבון. רכזו גם תשובות מהבנק ותיעוד של פעולות שנעשו לאחר הפטירה, כדי שניתן יהיה לברר מה אירע בפועל.

כאשר המנוח לא הותיר צוואה, דף השירות של הרשם לענייני ירושה מתאר הגשת בקשה לצו ירושה. גם צו כזה אינו מחליף בירור של טענת בעלות עצמאית של השותף שנותר בחיים מול טענות הנוגעות לחלק שעשוי להשתייך לעיזבון. לשאלות הרחבות יותר של מיפוי נכסים והתחייבויות בעיזבון, אפשר לעיין גם בעמוד שירותי הצוואות והירושות של המשרד.

מה לבדוק לפני פעולה שאינה שגרתית בחשבון?

גם כשקיים סעיף היוותרות בחיים, האפשרות להמשיך בפעילות מול הבנק אינה הרשאה לחלק באמצעות החשבון את כספי העיזבון. מדריך בנק ישראל לחשבונות משותפים מסביר את תכלית המשך הפעילות השוטפת ומזהיר שפעולות חריגות עלולות לעורר דרישת השבה מצד יורשים. אין לקבוע על סמך סכום המשיכה בלבד שהיא אסורה או שיש להשיבה; יש לברר את הבעלות, נסיבות הפעולה והמסמכים.

אם מתוכננת משיכה שאינה שגרתית או שקיימת מחלוקת בין השותף שנותר לבין היורשים, כדאי להציג לבנק את השאלה הקונקרטית ולבדוק את מסמכי החשבון והעיזבון לפני פעולה או חלוקה. שמירת התכתובות ותיעוד הפעולות מסייעים לברר את העובדות, אך אינם מקנים כשלעצמם זכות בכספים.